נקודות אינן גרשיים

כמתרגם וכחובב שפות, למדתי עם השנים לא לזלזל בטעויות שאנשים עושים בשפה שאינה שפת-אימם: א) על עיקרון ׳טול קורה׳ – דהיינו, גם אני עושה, ולמעשה כ”א טועה לפעמים, אבל ב) וחשוב מכך, משום שטעויות עקביות שאנשים עושים בשפות זרות הן אינדיקציה מהימנה ללימוד שפתם שלהם – כי כמעט תמיד הן מצביעיות על הנוהג הנכון בשפתם שלהם. כך, כאשר נתקלתי ביותר מצרפתי אחד שכתב את המילה האנגלית

address

עם d אחת, מייד חשדתי שכך נכתבת המילה המקבילה בצרפתית. ואכן, בצרפתית כותבים

 adresse

– וכך למדתי לא לטעות בעצמי בעת הכתיבה בצרפתית (בכלל, למדתי הרבה צרפתית כך). כנ”ל לגבי רוסית, למשל: כשהבחנתי שדוברי רוסית שאינם שולטים בשפה חדשה נוהגים להשמיט את ה”א הידיעה, למדתי שאכן ברוסית לא קיימת ה”א הידיעה. ועוד כהנה וכהנה דוגמאות.

על בסיס עיקרון זה, אדם זר המבקר בארץ יוכל להבין די מהר שיש משהו בשפה העברית שגורם לכך שישראלים רבים נוהגים להשמיט את הנקודה האחרונה בציון ראשי תיבות בלועזית. בחקירה מעמיקה יותר, היה מגלה שהדבר הזה הוא הגרשיים: בעברית, שמים את הגרשיים בין שתי האותיות האחרונות (בד”כ – במילים שבהן לקוחות שתי אותיות מהמילה האחרונה, כגון ביהכ”נ, יש השמים את הגרשיים לפני אותן שתי אותיות: ביה”כנ). בהשלכה ללועזית, אם כן, הישראלי המצוי מניח שהנקודות בראשי-תיבות בלועזית גם הן מסתיימות לפני האות האחרונה. כך במודעות של חברות קטנות, כגון ׳שיפוצים A.R

Shiputzim A.R

אך גם במאמרים של עיתונים מכובדים;

D.N.A

1151506_globes_dna

וכמובן, אולי הטעות הנפוצה ביותר:

B.A, ו–M.A

nqudot_hn_la_grwiim

אך אל תטעו: בלועזית הנקודה האחרונה חשובה לא פחות מהשאר, כי היא מציינת שהאות האחרונה היא גם קיצור של מילה מסויימת (אפשר במקרים רבים לא לשים נקודות בכלל, ולהסתפק בכתיבת אותיות גדולות – אבל אז יש להשמיט את כל הנקודות, כגון:

NASA, IBM, IP, IDF

אגב, השמטת הנקודה האחרונה בראשי תיבות כנראה איננה מוגבלת לדוברי–עברית ונפוצה גם בעולם השלישי, כי היא מופיעה לעיתים רבות בספאמים שמתקבלים מדי יום באימייל, לדוגמא, זה שדחק בי לא מזמן

CONTACT D.H.L FOR YOUR INTERNATIONAL CERTIFIED BANK DRAFT

המצחיק הוא שהטעות מיושמת גם בעברית, כאשר מסיבה כלשהי, הכותב משתמש בנקודות במקום בגרשיים:

te'udat zehut

לכאורה, זו טעות טריוויאלית, אבל אל תזלזלו בה: היא מאד בולטת לעין של אירופאי או אמריקאי (במיוחד עורכי ביטאונים ומו”לים) – ותצחקו, אבל זה צורם, ויכול להטיל עליכם חשד לבורות בהיבטים אחרים, ולגרום לעורך לפשפש לכם בציציות  ולשפוט לחומרה את האנגלית של כל המאמר או כתב–היד. מיותר לציין שאני מתקן טעויות כאלו בעבודות הנשלחות אליי, אבל אם אתם לא נעזרים בי, שימו לב.

Leave a Reply

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.