הגמדים מדינת

1180111_hgmdim_mdint2

*מודעה לסרט ׳מדינת הגמדים׳ של יניב ברמן, כפי שפורסמה השבוע במגזין של פסטיבל סרטים אי-שם בקנדה.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

בין פאוזה לבין השמטה

1180111_ellipsis_dugma

 

בפוסט האחרון—לפני ההפסקה שלקחתי בסוף השנה האזרחית—דיברנו על הפסקות או עצירות בטקסט, ואיך שניתן לציין אותן באמצעות המקף הגדול. אלא שלפעמים דרושה הפסקה מהורהרת יותר ופחות חדה—כמו בנאומו המפורסם של מרטין לותר קינג ב–1963—ואז, כמובן, משתמשים בשלוש נקודות:

I have a dream today… I have a dream that one day every valley shall be exalted, every hill and mountain shall be made low, the rough places will be made plain, and the crooked places will be made straight, and the glory of the Lord shall be revealed, and all flesh shall see it together.

כידוע, לשלוש הנקודות יש תפקיד נוסף, והוא ציון השמטה של טקסט, כמו במובאה זו מתוך נאום של בן-גוריון על תפיסתו של הביטחון הלאומי אחרי קום המדינה:

להמשיך לקרוא

יתרונות המקף הגדול

1171215_em_dash_demonstrated.png באתר קווֹרה.קום (אתר שאלות–ותשובות – זהירות, זה ממכר), מישהו שאל אותי לאחרונה אם בעברית מבדילים בין סוגי המקפים השונים. נתתי לו את ההסבר הרגיל שנתתי בפוסט דע את מקפך, אבל השאלה גם העלתה את ההזדמנות לדבר על יתרונות המקף הגדול (באנגלית, אֶם–דאש) – או ׳קו מפריד׳ כפי שהוא מכונה ע”י האקדמיה (שם לא כ”כ מוצלח, כי קו מפריד יכול להיות בין חלקים של מאמר, או ספר – או, בימינו המקוונים – בדף באינטרנט, כמו בין חלקי הפוסט הזה). לסיכום השימושים השונים של מקף זה באנגלית:


להמשיך לקרוא

העיקר שזה מתחיל ב–ג׳י

10Sort-of-garlic

אני מודה שלקח לי כמה רגעים להבין מה לא בסדר באריזה זו, שהוצגה באתר של אגודת המתרגמים האמריקאית כדוגמא אחת מני רבות של תרגומים מצחיקים בעולם.  עד שנפל האסימון…  תראו כמה זמן ייקח לכם. אני אמתין

[…]

אין הרי שום פסול באנגלית עצמה. הבעיה היא שהיא פשוט תרגום לא נכון בעליל.

על פניו, קשה לשער איך זה קרה – הרי מתרגם מקצועי או אפילו דובר-אנגלית לא היה עושה טעות כזו. סביר להניח שהיצרנים חשבו לעצמם (בצדק מסויים) שאין צורך בשירותיו של מתרגם, שהרי מדובר רק בשתי מילים. אילו עיינו במילון עברי-אנגלי, היו מוצאים את התשובה, אז גם זה לא מסביר.

להמשיך לקרוא

סוגים של סבירות

בפוסט לפני שבועיים (ההווה הנצחי של אִם ומתי) דיברנו על ההחלטיות המובנית במילת העתיד ׳וויל׳ באנגלית, אז מתאים שהפעם נדבר על מקשתת הפעלים לציון דרגות שונות של סבירות.

בעברית מציינים סבירות באמצעות שלוש מילים עיקריות – יכול, עשוי, ועלול – כאשר ׳יכול׳ מציינת פוטנציה בלי ציון סבירות, ׳עשוי׳ ו׳עלול׳ פחות או יותר שוות בדרגת סבירות בינונית, ונבדלות בעיקר בכך ש׳עשוי׳ ד”כ מציינת דבר רצוי, ו׳עלול׳ בד”כ באה לציין משהו שלילי).

באנגלית, מבחר המילים לציון של סבירות קצת יותר גדול ומורכב.

להמשיך לקרוא

ההווה הנצחי של אִם ומתי

הנה עניין שאני רוצה לדבר עליו כבר הרבה זמן.

צורת העתיד באנגלית, כידוע, היא פשוטה להפליא: בניגוד לעברית ושפות רבות אחרות, אין הטיות מיוחדות של הפועל לשם כך, אלא פשוט מוסיפים לפניו את המילה

will

שמוצאה מהפועל הסקנדיבי

vil

שפירושה ׳רוצה׳.

להמשיך לקרוא

בניגוד לצפוי

1171117_datebarמדי פעם אני נתקל בשימוש לא נכון של מילה כזו או אחרת, שנובע מההבדל במשמעות המונח בעברית לבין זו של מה שנראה לכאורה כמקבילו באנגלית, או משינוי משמעות של מילה במעבר מצורה לשונית אחת לשניה (ראו משנה צורה, משנה משמעות). על אחדות ממילים אלו (המסומנות בכוכבית) כבר דיברתי בעבר והן ראויות לתזכורת; אחרות אולי לא שוות פוסט שלם, אז אספתי אותן עם הזמן וערכתי אותן בטבלה שלהלן, לפי הסדר ההיתקלות בהן.  ייתכן שאוסיף לטבלה זו ככל שאיתקל בעוד, אז כדאי אולי לפקוד אותה חדשות לבקרים:

רציתם לומר חשבתם אולי שזה שפירושו בעצם אבל צ”ל

להמשיך לקרוא

גוונים של אירוניה

הפוסט שלי בניוזלטר האחרון על מקשתת של ביקורת זכה לתהודה רבה בקרב קוראיי – אישור לחשד שמקונן בי זמן רב, שלפעמים צריך להציג לא רק חלופות למילים, אלא גם את המצבים שבהם הן חלות, בצורה גרפית, אם אפשר.

אז הפעם מקשתת אחרת שיושבת אצלי במגירה כבר כמה זמן – סוגים שונים של אירוניה – שגם היא רלוואנטית מאד בכל מצב של הבעה באנגלית – בין אם זה כתיבה אקדמית, או בשפת דיבור. אז הנה:

1171102_gvvnim_wl_aironih2.jpg

להמשיך לקרוא

מלא טיפול! פסח משאיות

– זהו, לפחות, משמעות התרגום לאנגלית של שלט חוצות זה אי-שם בארץ, המככב ברשת באתר תרגומים מצחיקים ברחבי העולם

funny-sign-translation1

התרגום המתבקש, אם זה מעניין את יוצרי השלט:

ATTENTION! TRUCKS CROSSING

טוב שלפחות הערבית היא בסדר

SaveSave